פסק-דין בתיק עפ"ת 19496-10-12

פתח-דבר:

1.         לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה, (להלן: " בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 29/08/12, על ידי השופטת כרמית פאר גינת, בתיק תת"ע 2766-08-11.

2.         הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט קמא שלא לבטל את פסק הדין שניתן ביום  05/02/12 בהיעדר המערער.

ההליך בבית משפט קמא:

3.         המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של שימוש בטלפון תוך כדי נהיגת רכב ושלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: " התקנות").

4.         העבירה בוצעה ביום 11/04/11, בצומת נחל חדרה, כביש 4 לכיוון חדרה. המערער הגיב לרישום הדו"ח באמירה: " אני לא יודע על מה עצרת אותי". כאמור, בצד עבירה זו קבוע קנס בסך 1,000 ש"ח, אם כי המערער לא שלם את הקנס וביקש להישפט ועל כן זומן לדיון.

5.         המערער לא התייצב לדיון שהיה קבוע ליום 29/11/11 ועל כן דחה בית משפט קמא את הדיון כדי לזמנו שוב וקבע מועד נוסף ליום 05/02/12.

6.         לדיון שנקבע ליום 05/02/12, המערער זומן כדין, אך לא התייצב ועל כן הורשע בהיעדרו ונידון לקנס בסך 1,000 ש"ח שישולם תוך 90 יום.

7.         המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר וטען כי במועד שנקבע הוא לא התייצב מחמת עומס רב בעבודה. באותה תקופה פעל המערער להעתקת בית העסק למקום אחר. כמו כן, עבר להתגורר במקום אחר ותוך טיפול בעניינים אלו, לרבות פינוי הדירה בה התגורר והניסיון למצוא בית חלופי; כשאשתו נמצאת בחודשי הריון מתקדמים ובני הזוג מטופלים בשתי פעוטות ועקב הסיוע שנדרש ממנו בהבאת אמו לטיפולים רפואיים; הוא חש ברע משום שהוא סובל מלחץ דם ואף הוכר כנכה צה"ל עקב כך; מכל אלו לא התייצב לדיון.

8.         משלא הוצג אישור רפואי, החליט בית משפט קמא לדחות את הבקשה וגם משום שלא הועלו טענות הגנה לגוף העניין.

9.         הערעור מופנה כאמור כנגד ההחלטה דנא.

טענות הצדדים:

10.        המערער חזר על אותן טענות שהעלה בבקשתו לביטול פסק הדין, הדגיש את מחלתו שמקורה בלחץ דם גבוה. מחלה שהייתה הגורם להכרה בו כנכה צה"ל.

11.        המערער אישר כי הוא זומן כדין אך עקב כך שסבל מלחץ דם גבוה, תופעה שתדיר תוקפת אותו והוא סובל ממנה, לא מצא מקום לפנות לרופא ולקבל אישור רפואי. המדובר במחלה שמדי פעם גורמת לו לחוסר יכולת לתפקד ולטענתו, במועד שנקבע, הוא סבל מלחץ דם גבוה ולא יכול היה להתייצב לדיון.

12.        עוד טען המערער כי בית משפט קמא טעה משקבע כי לא יגרם למערער כל עיוות דין. המערער התייצב לדיון הראשון ובהתאם לבקשת התובע הדיון נדחה, תוך שהתובע מודיע לו כי הוא יקבל זימון למועד אחר. המדובר בעבירה של ברירת משפט שבגינה קבוע קנס בסך 1,000 ש"ח, אך משהמערער כפר בעובדות כתב האישום וביקש לקבל את יומו בבית המשפט, משתמע מכך שיש בפיו של המערער גרסה הסותרת את גרסת השוטר שרשם את הדו"ח.

13.        המדובר בעדות השוטר אל מול עדות המערער המתכחשת לגרסת השוטר, כך שללא שמיעת הגרסאות והכרעה ביניהן, והיה וגרסת המערער תתקבל, עלולה התוצאה המשפטית הקיימת להשאיר תוצאה לא נכונה שמשמעותה גרימת עיוות דין של ממש.

14.        על כן, ביקש המערער, לקבל את הערעור, לבטל את החלטתו של בית המשפט קמא וכן את הכרעת דינו ולהחזיר את הדיון אליו לשמיעת הראיות.

15.        המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. המערער זומן כדין ולא התייצב.

16.        לדעת המשיבה, יהיו סיבותיו של המערער אשר יהיו, אין בעומס עבודה ולחצים הנובעים מנסיבות אישיות, לרבות העברת העסק, העברת הדירה, סיוע לאשה בהריון והסיוע לאם לקבל את הטיפולים הרפואיים, אין בכל אלה כדי לשמש עילה מוצדקת להיעדרות מן הדיון.